<h1>ארחות חיים הלכ' ק"ש סימנים א'—ה'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מאימתי קורין את שמע בערבין משעת יציאת הכוכבים והקורא קודם לכן לא יצא אלא א"כ במקום שיש שם חבר עיר והטעם משום עת לעשות לה' שאם יפסיקו בין מנחה לתפלת ערבית וילכו איש לאהליו יתרשלו או ישכחו לחזור ולהתפלל בזמנה שהיא צאת הכוכבים ויתבטל קריאתה לגמרי אבל במקום שאין שם חבר עיר לא יצא מ"מ יחיד המתפלל טוב לו להתאחר ולקרוא בזמנה שהוא צאת הכוכבים ולא יקדים קודם הזמן. ויש נותנין טעם אחר ואומרים א"כ למה קורין אותה בב"הכ כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכן כתיב בירושלמי א"ר יוסה אין קורין אותה בב"הכ אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה. וכתב הרשב"א ז"ל בתשובות ומה שקורין [אותה] בברכותיה הוא מפני שאין הברכות של ק"ש וכדתנן בפ"ק דברכות הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה ואמרינן מאי לא הפסיד לא הפסיד הברכות אע"פי שעבר זמנו של קריאתה עכ"ל. ובדין תפלת ערבית ובדין ק"ש על המטה אכתוב עוד טעמים אחרים ב"ה על מה אנו סומכין לקרותה קודם זמנה אבל מ"מ מצוה עליו לחזור לקרותה קודם שתחשך וכן דעת רש"י והריא"ג והראב"ד והרשב"א ורוב הגאונים ז"ל. וכן נמי כתוב בירושלמי. וביאר עוד שם דאפי' קרא אותה תוך בין השמשו' שהוא ספ' חוזר וקורא דהוי כספק קרא ספק לא קרא דחוזר וקורא. וי"א שיוצאים בפרק ראשון שקורא אדם על מטתו וכן המנהג. ורבינו האיי גאון ז"ל כתב שבארץ ישראל מתפללין תפלת ערבית ואח"כ קורין את שמע בברכותיה בעונתה ואין חוששין למסמך גאולה לתפלה של ערבית דק"ש בעונתה עדיף ע"כ. ובתוס' אמרו דאיכא למימר דמה שנהגו לקרותה עכשיו קודם צאת הכוכבים משום דסבירא לן כשאר התנאים דברייתא דמקדימין זמן ק"ש ליציאת הכוכבים. וכן נמי כתב הבעל המאורות כמותם דכדאי הם התנאים לסמוך עליהם בשעת הדחק של צבור. וכן נמי כתב הבעל ההשלמה מותר לכתחלה לקרותה עם הצבור ומי שאינו קורא אותה עמהם נקרא הדיוט ומעניות דעתם מחמירין בקלות ומקלין בחמורות ושעה ורביע או פחות יש לצמצם שלא יקדים יותר משעה ורביע קודם הלילה וכן נמי כתב ר"ת ז"ל דמשעה זו ולמעלה מותר לקרות את שמע לכתחילה: וכמה כוכבים יצאו ויהיה לילה ר' נתן אומר כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה. א"ר יוסי לא כוכבים גדולים ולא כוכבים קטנים הנראים בלילה אלא בינוניים. ירושלמי בברכות ובלבד דיתחמון תלתא כוכבים כמן חדא כוכבתא כלומר רצופין במקום אחד ולא מפוזרין. וה"ה לתוספת ערב שבת ועינוי יום הכפורים: ועד מתי זמן קריאתה עד חצי הלילה. ואם עבר ואיחר קריאתה עד שעלה עמוד השחר יצא שלא אמרו עד חצות אלא להרחיק אדם מן העבירה. ואם היה אנוס כגון שכור או חולה וכיוצא בהם ואיחר וקרא קודם הנץ החמה יצא. והקורא בעת כזאת אינו אומר השכיבנו פי' הריא"ג ז"ל לא שלא יאמר הברכה כלל דהא בעינן ב' לאחריה אלא מתחיל הברכה העמידנו לחיים טובים וכו'.
